מעידה על עצמה כי מאז ומתמיד חשה משיכה גדולה אל מושג היופי על אלפי גווניו וצורותיו.
אומנות תמיד היוותה לגביה אהבה סמויה במשך כל אותן שנים שעבדה כמורה במשרד החינוך, עד שהגיע אותו יום בו פרצה האהבה החוצה, ורויטל החלה ליצור.
היא התחילה ליצור תכשיטים בטכניקות ובחומרים שונים, תוך שהיא משלבת אותם בתכשיטיה. עקב הביקוש, החליטה לנצל את שנת השבתון שלה ללימודי פיוזינג, ושם חלה נקודת המפנה בהתפתחות האמנותית שלה.
האור שבתוכה והאור הנפלא המוקרן מהזכוכית אותה היא מעבדת בהשראת הטבע הסובב אותה וכן בעזרת מעקב תמידי אחר אופנות וחידושים בתחום האופנה, משתקף ביצירותיה.
כל פיסת זכוכית היוצאת מתנור הפיוזינג זוכה לטיפול מסור כשל תינוק היוצא לאוויר העולם. וכמו שכל תינוק אינו דומה לאחר, כך גם כל יצירת תכשיט ייחודי ואין שני לו.
